משמעות אור וחושך בעולמנו

החושך והאור

פרק זה נכתב בהשראת שיעור מרתק מפי הרב אריק נווה,

אשר העמיק בסוגיה מרתקת מימי בראשית:

כיצד אנו מתנהלים בעולם הבנוי מאור וחושך?

הכל מתחיל מתיאור הבריאה: "תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" – זו המציאות הראשונית.

לאחר מכן, נברא האור.

אך חשוב להבין שהאור אינו מחליף את החושך, הוא מתקיים במקביל אליו, מה שהופך אותו למציאות שנייה.

המשמעות היא שאנו חיים בעולם שבו החושך הוא הבסיס הראשוני, ועליו מתקיימות שכבות נוספות של מציאות, אחת מעל השנייה.

כל שכבה משפיעה, ומכיוון שאנו חיים בעולם חומרי הכפוף לממד הזמן, השכבות הראשונות מהוות יסודות לכל מה שנבנה מעליהן.

אז היכן נמצאות כל המציאויות הללו? התשובה פשוטה – בתוכנו.

המציאויות מתקיימות בזיכרון ובתודעה שלנו.

אנו תוצאה של כל שכבות המציאות שבנו.

למשל, ילד בן שנתיים שגדל בבית שבו שוררת אלימות, יישא עמו את אותה מציאות ראשונית גם כשיהפוך לאדם בוגר. הוא עשוי לחוות תגובות אינסטינקטיביות ללחץ, כמו רתיעה ממגע פתאומי, אפילו כשהוא מבטא חיבה. המציאות הראשונית שלו ממשיכה להשפיע על כל רבדיו המאוחרים יותר.

האור, כאמור, הוא מציאות הבריאה, אך הוא תלוי באדם. האדם ניחן בזכות הבחירה החופשית, המשפיעה על אופן ביטוי הבריאה. אם נמעט באור, החושך יגבר – וזהו אותו תוהו ובוהו שצוין בתחילת הבריאה.

כל חלק בבריאה נברא עבור האדם, כדי שזה יוכל לתקן את עצמו באמצעותה.

התהליך הזה מתרחש מתוך תודעה, התבוננות והבנה. הבחירה כיצד להביע את האור נתונה בידינו. אם נבחר לא להאיר, התוצאה תהיה חושך, תחושת ריק ותוהו.

אך ישנו גם פתח של תקווה.

גם אדם שנושא בתוכו שכבות מציאות ראשוניות קשות,

כמו אותו ילד שגדל בסביבה אלימה, יכול לשנות את מציאותו העכשווית

באמצעות תהליך של תיקון וריפוי אותן שכבות יסוד.

אין דבר בעולם שקופא על מקומו. זהו חוק טבע.

כל דבר משתנה, מתפתח, מתכלה, או מתחדש. כך גם האדם, התודעה שלו, ואפילו מערכות היחסים שלו.

אתי דן

פסיכותרפיה אינטגרטיבית יהודית

לאיזון רגשי ונפשי

לאיכות חיים מיטבית